לתכנן גינה או תכנון גינה נכון

 

מה היא גינה אם לא מזון לנפש של האנשים.

 

גינה היא אוסף של מראות,ריחות,טעמים וצלילים שנוגעים בנו בבטן,במקום בו אנו חווים את הדברים בצורתם הטהורה וללא הקטגוריות של השכל.זה גורם לי הנאה או שזה דוחה אותי,זה מרגש אותי או לא."ההבנה" היא חוויתית בלבד.

אני כמתכנן, שמי לא חשוב ורצונותיי אינם חשובים.האגו לא קיים.מה אני כן!?אני מקבל את הבקשות של הלקוח ומארגן אותם נכון בגינה. אני אמור לרגש אותם בשעה שהם נמצאים בגינה וזה מבלי לפגוע בתכנון נכון ומקצועי. וכך כל מתכנן גינות צריך להתנהג.

 

כשאני מגיע לפגישה עם לקוח לביתו בכדי לתכנן את הגינה,השאלה הראשונה שאני מפנה אל הלקוח היא:

מה היית רוצה שיהיה לך בגינה?

תמיד יש רגע של שתיקה,ואז מתחילות לצוץ בקשות כמו: ריחות של יסמין כשאני נכנס הביתה,פריחת הדרים,

פרחים צבעוניים והרבה,אני רוצה ציפורים בגינה,פרפרים,ברכת מים לנוי קטנה ועוד... הבקשות נובעות מחוויות נעימות של האנשים שחוו בעבר ואולי גם בהווה מאותם אלמנטים. לא פעם אני שומע מלקוחות:כשהייתי קטן היה לנו עץ בחצר שהיתי מטפס עליו ושם הייתי יושב שעות.. היה שיח בגינה עם ריח נעים,אני במהלך חיי נתקל בו וזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי.וגם..כל חיי חלמתי על נחל עם ברכת נוי כמו שהיה לי בילדותי...ועוד.זיכרונות נעימים של ריחות מראות וטעמים שחווינו בעבר וחסרים לנו היום.

 

ובכן, האם אני יכול לקחת את כל הזיכרונות הללו ולהתעלם מהם? האים אני יכול בשם האגו שלי,להחליט שמה שמתאים בגינה שלו זה מה שאני מחליט.?!

 

התשובה הינה בהחלט לא.

 

אני כמתכנן גינות מקצועי אבדוק האם במקום שבו הגינה ממוקמת, בסוג האדמה הקיים,באקלים שישנו ובשטח הגינה, יכול לשתול את הצמח המסוים שהוא מבקש ולקבוע שהוא יגדל.תכנון הגינה הנכון הינו לקבל את החלומות של האנשים ולנסות להגשים להם אותם בגינה.

 

בני האדם שונים זה מזה,באופי,בתגובה לריחות,מראות ועוד. גינה פרטית,כמו בית צריכה לענות על הצרכים הפרטים של  הלקוח שלי.אם היא עונה גם על איזה שהיא מוסכמה חברתית, או נאמנה לסגנון,אזי מה טוב.אך בשום פנים ואופן לא נחליט בשבילו מה צריך להיות בגינתו. נייעץ לו,נבדוק התאמה של בקשתו לתנאי השטח ,אקלים,מבנה קרקע ועוד,אך לא נתכנן אלמנטים שנראים לנו ונתעלם מהעובדה שהוא גר בבית ואנו רק עוזרים לו בתכנון הגינה, מה שנקרא אורחים לרגע.

 

הגינה אמורה לשרת את הלקוח עם האופי המיוחד לו, הצבעים האהובים עליו,הנוף שהוא רוצה לראות מחלונו. טעם זו תחושה אישית יופי זו תחושה אישית. אם קימת מוסכמה חברתית לגבי יופי היא יכולה להיות רציונלית אך לא מחייב שתהיה אמוציונאלית.אני יכול להבין את זה, אך זה לא מחייב שזה ירגש אותי.

 

הנפש שלנו,(מה שאנו מבחינים כמקום בגוף שמתרגם מראות ורשמים לתחושות פיסיות) הינו המקום שבו האני האמיתי והמיוחד שלנו נימצא..אל תיתנו לאף אחד לקחת מימכם את הדברים שמענגים אתכם בגינה אלא אם הם אינם יכולים להיתקים בה מבחינה מקצועית.